אני אוהב עץ רהיטים וכלי עבודה. הבלוג הזה ידבר בהם ובעוד נושאים המעניינים מעצבים נגרים רסטורטורים וציידי מציאות; אני הוא שילוב של כולם יחדיו. אספר על הספרים שאני מכבד, קישורים לאתרים שהשכילו אותי, פורומים וחנויות בהם ניתן לרכוש ציוד, חומרי גלם וכלי עבודה. לכל מי שאוהב את החומר המרוכב הטבעי מכולם, חומר בר-קימא המתחדש כל בוקר מחדש וההופך למוצרים שאנו עושים בהם שימוש או מביטים עליהם בהנאה, מוזמן לבקר בבלוג הזה מעת לעת.

יום שלישי, 11 באוקטובר 2016

קצה חשוף, פאה טבעית, ושאר ביטויים


Live Edge או Natural Edge הם השמות השכיחים באנגלית לתאר רהיטים שחלק או כל מרכיביהם מגלים תפח מחלקו החיצוני של גזע העץ. מדובר ברהיטים שלוחות העץ המרכיבים אותם חושפים את קליפת העץ או את שיכבת הקמביום (קבוצת הסיבים הפעילים שמתחת לקליפה). כך מוענק לרהיט מראה טבעי החוגג את המרכיבים האורגניים של העץ בעזרת הבעה של גליות, פיתוליות ומאפיינים לא שיגרתיים אחרים הנוכחים באופן טבעי במרקם הגזע.
רהיטי פאה טבעית היו נושא הקורס שלימדתי הקייץ בבבית הספר הנהדר Peters Valley שבניו ג׳רזי. את סיפור בניית הרהיטים (כולל רישומים ותמונות) פרסמתי בבלוג שלי  בPopular Woodworking
אני ממליץ לכם לבקר בבלוג ולקרוא את סיפור בנייתם של הרהיטים.
רשומה מס׳ 1 
רשומה מס׳2
רשומה מס׳ 3
רשומה מס 4
רשומה מס׳ 5
רשומה מס׳ 6
רשומה מס׳ 7



יום ראשון, 17 ביולי 2016

חידוש משטח שולחן מסיסם

דרור שלך לי שאלה:

יואב שלום,

אני פונה אליך בעקבות קראיה בבלוג שלך.
יש לי שולחן סלון מעץ סיסם טבעי, בערך בן 15 שנה, גודל 120*80.
הגימור הקיים שלו לדעתי הוא סוג של שימון/לכה.
צרפתי תמונות שתראה את המשטח ואת הפגיעות הקיימות.
אני מעוניין לחדש את השולחן ולתת לעץ את המראה הטבעי ביותר שלו.
אני מניח שצבע העץ הוא קצת יותר בהיר מהגימור הקיים.
איך אני עושה זאת בצורה הטובה ביותר מבחינה של הסרת הגימור הקיים, הכנה וגימור שייתן תוצאה כמה שיותר נייטרלית.

תודה,

דרור


הנה תשובתי.
ניראה לי תוכל לחדש את מראה העץ ללא הסרה אגרסיבית של שכבות הציפוי המקוריות. 
ראשית נקה הרהיט בטרפנטין. לאחר הסרת ליכלוך ושומן שייף את העץ בנייר מס׳ 400. שאב את אבק השיוף ומרח שיכבה של לכה על בסיס שמן מדוללת בחמישים אחוז טרפנטין. את הישום אני ממליץ לעשות בעזרת מטלית מקופלת. מושכים שיכבה דקה של התמריק תלם אחר תלם ולאחר יום מיישמים שיכבה נוספת. יתכו ותצטרך לשייף קלות בין שיכבה לשיכבה, ובמיקרה זה השתשמש בנייר שיוף 600 או בצמר פלדה 0000.
שלש שכבותשל לכה מדוללת יספיקו לחדוש המראה. 
כל טוב ובהצלחה,
יואב

יום שלישי, 12 ביולי 2016

ביקור פול סלרס בארץ

בחודש יוני הגיע לבקר אותנו אורח מיוחד. פול סלרס, המורה והנגר נחת בארץ לביקור של שבוע שבמהלכו העביר סדנאה בבית הספר של גיל ארד שביד השמונה ליד ירושלים. את הסדנה יזם ואירגן מישאל לברון, האיש שדואג לצייד את נגרי ישראל בטובים שבכלי העבודה הידניים. לי יצא להיות מעורב בשלבים הראשונים של היוזמה וכשזו הבשילה החלטתי להגיע לארץ לביקור מולדת וכמובן גם לצורך תעוד האירוע.
 הצטרפתי ליום הראשון של הסדנאה בו הדגים פול ביצועם של מספר מחברי עץ תוך כדי שימוש בכלי עבודה ידניים.
את מצגת השקופיות הבאה יצרתי לקהל הקורא את הבלוג שלי באנגלית אבל היא תוכל בוודאי גם לעניין את הציבור הדובר עברית.

יום שלישי, 28 ביוני 2016

גימור מוצרי עץ הבאים במגע עם מזון: שמן פשתן, שמן אגוזים, שמן פרפין.

אתמול קיבלתי אימייל ובו שאלה על ציפויים מתאימים לכלי מטבח מעץ. מכיוון שזהו נושא המעניין רבים החלטתי לערוך מחדש ולפרסם את הרשומה המקורית הדנה בנושא. הנה היא כאן לפניכם.

רעילותם או בריאותם של ציפוי גמר למוצרי מטבח מעץ מפרנסים עמודי אינטרנט רבים. אחד המומחים, אולי הבכיר שבהם, בוב פלקסנר, מספר לנו שלאחר שהציפוי שמרחנו התייבש -- והמדובר בכל ציפויי שקוף לעץ -- הוא הופך בלתי רעיל לחלוטין. הוא מספר לנו שאכן זה נכון שבציפויים רבים נמצאים מסיסים אורגניים ומתכות כבדות אבל ברגע שהציפוי יבש המסיסים כבר התנדפו והמתכות הכבדות לכודות בקרום שהתקשה ואינן יכולות להשתחרר בקלות. גם אם הציפוי יפגם ותוך כדי שימוש במוצר יתקלף, ״קשקשיו״ הם למעשה פולימר (מעין פלסטיק) שלא יתפרק במערכת העיכול ומכאן גם שלא יגרום נזק.

לפי דעתי הציפוי הבטוח ביותר לשימוש על כלי אוכל הוא שמן פשתן טבעי, כזה הנמכר בחניות טבע והנשמר במקרר בין שימוש לשימוש. אין לבלבל בין שמן פשתן טבעי לבין ״שמן פשתן מבושל״ הנמכר בחניות טמבור למניהן. האחרון הוא מוצר שהרכבו אינו ידוע לי והמשמש להספגת פני שטח עץ בנגרות בניין כהכנה לצביעה.  משה, מסהר צבעים ופגמנטים שבת״א מחזיק שמן פשתןן טבעי המיובא מהולנד. לקוראים משאר חלקי הארץ היתי ממליץ לבדוק בחניות הטבע ולחפש אתת שמן הפשתן בין השמנים שעל המדפים.
שמן אגוזי מלך, שגם הוא ניתן לקניה בחנויות טבע, יכול לשמש לציפוי מוצרי עץ למזון, אך הוא עלול להיות זרז לתגובה אלרגנית אצל אילו הרגישים לאגוזים. הן שמן הפשתן הטיבעי והן שמן האגוזים מתקשים לאחר מגע ממושך עם האוויר, ואם ניישם אותם לאורך זמן שיכבה אחר שיכבה, יצרו קרום בעל קושי בינוני. זאת בניגוד לשמני צמחים אחרים כמו סויה או קנולה ההופכים דביקים לאחר מגע ממושך עם האוויר.

שמן הפרפין הניקרה באנגלית Mineral Oil הוא תזקיק נפט וגם הוא לא יתקשה לעולם.
המלצתי היא שאם אתם בונים כלי אוכל לשימוש יום יומי, ציפוי בשמן פשתן או אגוזים הוא הציפוי הטוב ביותר. הציפוי הזה נספג ומתקשה לאחר מספר שבועות ואז הוא מוסיף לפני השטח של העץ הגנה מסויימת מפני מים ונוזלי מזון אחרים. אך אין לצפות ממנו שיהיה עמיד כמו ורניש ואו ציפויי קרום קשים אחרים.

ציפוי כלי אוכל בורניש: אין לצפות כלי אוכל בציפי ורניש, שלק, או ניטרוצלולוזה עם יש סיכוי שהם ישמשו בבישול הכולל חום. חום עלול להמיס את הציפויים הללו. ז״א אם בניתם כף עץ לבחישת מרק, מירחו עליה שמן פשתן או אגוזים.

ציפוי משטחי מטבח גדולים ורחבים ״שיש מעץ״:
יותר ויותר מטבחים נבנים היום כשאחד או רבים ממשטחי העבודה (״השיש״) מיוצרים מעץ. לרוב מדובר במשטחי עץ גושני המנוסרים ומותאמים לתוכנית המטבח או מונחים על ה״אי״ שבמכרז המטבח. על לוחות עץ רחבים אילו נעשות רוב עבודות הכנת המזון והם נשטפים ומנוקים באופן תדיר. לרוב אין אלו משטחים המיועדים לחיתוך מזון כיוון שלכך קיימים קרשי חיתוך יעודיים ואנו בוודאי לא נרצה לחרץ ולהשחיט את ציפוי הגמר של משטחי העץ הרחבים שלא לצורך. כמו כן לא יהיה זה נכון להניח עליהם סירים ומחבטות חמים כיוון שאילו יפגעו בגמר. השאלה מי הם הציפויים המומלצים למשטחים אילו? המלצתי היא להשתמש  בציפויי גמר שקוף - לכה דו רכיבית העמידה לשריטות והמיושמת בצורה מקצועים בהתזה או בעזרת רולר. למי שמעוניין בציפוי בהברשה ידנית הייתי ממליץ על לכות פוליאוריטניות (וורניט, לזור או ייכט וורניש).

ועוד כמה הגיגים על שמנים ולכות לציפוי מוצרי מטבח הבנויים עץ...
רוב המומחים לעניני ציפויים הבקיאים בתחום ציפויי כלי אוכל מעץ וגם עבדכם הנאמן, שפירסם מאמר על יצור קרשי חיתוך בAmerican Woodworker תמימי דעים: השמנים הטבעים המופקים מאגוזים או מפשתן, הם היחידים שיתקשו בפרק זמן סביר, יצרו קרום (לא קשה במיוחד אבל יבש) על פני השטח והם לחלוטין בטוחים במגע עם מזון. אגב ההתקשות היא תולדה של התחמצנות השמן לאחר שקלט חמצן מהאוויר והתפלמר. מכאן שאם אדם מבקש לקבל פני שטח לא שמנוניים, מעוניין לישם את הציפיי באופן קל, ולהמנע מתזקיקי נפט כציפוי לעץ שעליו הוא אוכל, עדיף שיישם את השמנים שהזכרתי. שמן פרפין Mineral Oil גם אם הוא מותר לשימוש רפואי והוכרז כאינרטי הוא אחרי הכל שמן המופק ממקור פוסילי (נפט). מגרעתו הנוספת היא שהוא ישאר לח ולא יתייבש. בחלוף זמן עלולים פני השטח להפוך עיסתיים ודביקים. יתרונו היחיד הוא שהוא חודר/מפעפע אל תוך העץ ולכן מונע ממים להספגר, אבל כמו שכתבתי קודם הוא תמיד שמנוני ורבים אינם אוהבים אותו בגלל סיבה זו. יחד עם זאת רבים ממשיכים להשתמש בו בגלל מחירו הזול.

שמן טאנג יכול להיות אופציה נוספת אבל עליה וקוץ בה: קשה למצא שמן טאנג שלא עבר בישול והוספת חומרים שונים שאינני יודע מה טיבם והמיועדים לזירוז התקשותו. אם תוכלו להשיג שמן טאנג אורגני הוא יוכל להיות הציפוי העמיד מכל הציפויים הטבעיים שהזכרתי.
המתנגדים לשמן הפשתן והאגוזים טוענים שאילו שמנים בעלי טעם וריח העלולים להתערב בטעם האוכל המוגש בכלי. אותם מתנגדים גורסים שאם מבקשים לצפות במשהו את הכלי ולהמנע מטעמים לא רצויים יש להשתמש בשמן פרפין שהוא היחיד הנטול טעם וריח. מנסיוני אין לטענה זו הרבה על מה להתבסס. לאחר ספיגת השמן העודף ובוודאי שלאחר התייבשות שמן הפשתן או האגוזים יהיה קשה מאוד, ואף לאניני הטעם שביננו, להבחין בטעם השמן מבין למזון שהכלי מכיל.
סוייה, קנולה וכו׳: אינני ממליץ להשתמש בשמן צמחי כמו סויה או תירס כיוון שאילו מתחמצנים לקרום דביק ודוחה. ראו וחושו את איזור פיית בקבוקי השמן במטבח - השמן שם התחמצן והפך לעיסה דביקה.
התכהות העץ עקב שימוש בשמן גם היא זניחה ושולית. רוב העצים מתכהים כתוצאה מחשיפה לאוויר או לקרינת השמש. תוספת דרגת כהות זניחה ביותר מתקבלת כאשר משמנים את פני השטח.
הנה קישור למאמר בסיסי על הנושא:
http://www.finewoodworking.com/SkillsAndTechniques/SkillsAndTechniquesArticle.aspx?id=26893

כמו כן אני מצרף תמונות של כמה מקרשי החיתוך שבניתי ושציפיתי בשמן פשתן הקרשים נמכרים בחנות המכווננת של אתר Food52
קישור לקרשי חיתוך שאני מוכר באתר של Food52




כיצד מיישמים גמר שמן פשתן או אגוזים על מוצרי עץ
את השמן אני מורח על פני העץ שעברו שיוף סופי בנייר מס' 400. אני מוזג אותו על פני השטח ובעזרת נייר שיוף עמיד מים מס' 400 אני מעסה ומשייף את הקרש. נוצרת עיסה עדינה של סיבי עץ ושמן. אני נותן לשמן להספג כעשר דקות ואז סופג את שאריותיו בעזרת מגבון מטבח מנייר. אחרי שבועיים שלשה פני השטח יבשים ומתקבל ברק עמום ומקסים. לפעמים בעיקר בעץ מסוג בובינגה אני חוזר על הפעולה מספר פעמים כל כמה ימים.

יום שישי, 20 במאי 2016

ארגז כילים לכל גיל וכיס

ארגז הכילים שתיכננתי ושהתלמידים שלי בנו הוא פשוט, אלגנטי וזול לבניה. זהו פרוייקט סף שיכול לענג כל הורה סב או סבתא ברצותם ללמד את הילד או הנכד נגרות בסיסית. בס״כ מדובר בשישה מרכיבים. שתי דפנות גבוהות, שתיים נמוכות, ריצפה וידית. אחרי שחקרתי מעט עיצובים קלאסיים הגעתי למסכנה שתצורה (2) התחתונה, היא החזקה והקלה לבניה מבין השתיים. היא דורשת דיוק בניסור גדע של ריצפת הארגז בלבד, בניגוד לתצורה מס (1) שבא אנו נדרשים לנסר את הריצפה והדפנות הנמוכות לאורך זהה תוך שימת לב מיוחדת לניסורי גדע ישרי זווית.
את הידית ניתן ליצר מענף, מוט עץ עגול, או קורה קצרה.
עוד יתרון של העיצוב הזה הוא שאת כל הארגז ניתן לייצר מלוח סטנדרטי של עץ שאותו מחלקים ומנסרים לחלקים השונים. ראו איור והפניה לרשומות שלי בPopular Woodworking



יום שבת, 7 במאי 2016

פול סלרס מגיע לביקור ראשון בארץ בסוף יוני לשלשה ימי הרצאות

פול סלרס הוא אחד ממורי הנגרות הטובים והמוכרים בעולם. רבים מאיתנו נחשפו לידע העצום שלו ולשיטה הנעימה והמרתקת שבעזרתה הוא מלמד דרך ערוץ הyoutube שלו ועל גבי דפי וסרטוני הבלוג שלו. חייו של פול הם סיפור מרתק בפני עצמו. הוא נולד בבריטניה ובה גם רכש את הכשרתו כשהתמחה אצל נגרים מן המעלה הראשונה. באמצע החיים עקר לארה״ב והשתקע בטקסס. שם המשיך לפתח את כשרונו ואת מאגר הידע הכביר שלו. ״בעולם החדש״ החל להרביץ תורה ולהפיץ את הידע הרב שרכש דרך מגזינים, ספרים והוראה בבתי הספר לנגרות (אם אינני טועה הוא הקים בית ספר משלו בארה״ב, מוסד שפול קשור אליו עד היום). לפני כמה שנים שב לבריטניה ופתח בית ספר בטירה היסטורית בווילס. בייחד עם ג׳וזף, אחד מבניו, לקח על עצמו את המשימה להפיק סרטי הדרכה בנגרות שאיכותם חסרת תקדים. חלק גדול מהסרטים הללו (בני חצי שעה ועד שעה) ניתנים לצפיה דרך הבלוג של פול, באמצעות האתר הלימודי שהקים, ובyoutube. בשנה האחרונה העתיק את מקום מגוריו ואת בית הספר שלו לסביבת אוקספורד שבאנגליה. ביחד עם בני משפחתו שלהם הוריש כשרונות רבים וכמובן את אהבת העץ, הוא עמל ללא לאות יום יום על הנחלת ידע נדיר זה, שבלי עוררין חשוב והכרחי גם בימנו אנו, לכל מי שמעוניין לפקוח את עיניו להפשיל שרוולים וללמוד.
פול, האמן, המאייר, המעצב, המורה והנגר מגיע לארץ כאורחו של מישאל לברון מToolEden וגיל ארד מיד השמונה. הוא ילמד מספר סדנאות ויתן הרצאה אחת. ביקורו שהוא חגיגה אמיתית לאוהבי הנגרות בישראל מתוכנן לסוף יוני. הנה פרטים נוספים.


יום שלישי, 3 במאי 2016

פרוייקט שולחן הנגרים של אלכסנדר פרל

אלכסנדר פרל אמנם מצהיר על עצמו שהוא חדש בתחום הנגרות אבל מהתבוננות בשולחן העבודה שזה עתה בנה ושעליו כתב, אני יכול להעיד שהוא מאוד כשרוני ושאם ימשיך כך נכונה לו קריירה מרתקת. האתר שלו מאורגן היטב, ולמרות שכרגע מופיע בו סיפור אחד (על השולחן) שווה מאוד לבקר בו, להתרשם וללמוד. אלכסנדר הוא גם צלם נהדר שמצליח להעביר את חלקו הארי של הסיפור דרך תמונות בהירות וקומפוזיציות ברורות.

הקישו על הקישור לקריאת המאמר של אלכסנדר.

יום שני, 28 במרץ 2016

טמבוריה יוצאת דופן בגבעתיים וחנות אחת ומיוחדת בעיירה הדסון

אחת החנויות שאני דואג לפקוד בביקוריי בארץ היא חנות כלי העבודה השרברבות והצבעים של מרים וולפמן ברחוב כצנלסון 8 בגבעתיים, טלפון 03-7311072. זו חנות מיוחדת כיוון שעדיין ניתן למצוא בה כלי עבודה איכותיים ונדירים שנכחדו משאר החנויות בארץ. בחנות זו קניתי לפני שמונה עשרה שנים מקצועות סטנלי תוצרת אנגליה בעלי ידיות עץ ארוזים בקופסת קרטון כתומה, קליבות החורט, מפסלות גילוף תוצרת גרמניה, ומסור מתוצרת אקליפס. יתכן וסמיכות החנות לאיזור התעשיה הישן של נחלת יצחק שירד מגדולתו, או כיוון שבעלי החנות לא עמלו באגרסיביות יתרה לגרש מהמדפים פרטים שלא נמכרו ומתוך הרגל או אהבה החליטו לשמש להם בית, זכיתי אני להנות מהמלאי שקפא על שמריו. אם החנות פתוחה עדיין, אני בטוח שמאחורי הדלפק, על המדף העליון ביותר או זה שמתחתיו, זה שמצריך תיפוס על סולם, ימצאו המקצועות האחרונים. אילו מקצועות שיוצרו באנגליה בשנות השבעים ושאיכותם הכללית טובה מאוד.
שווה לבקר בחנות אבל קחו בחשבון ששעות הפתיחה מצומצמות. אם אינני טועה החנות נסגרת בסביבות שתיים וחצי בצהריים.
אם תחליטו לבקר בה היו ממוקדים, מרים לא סובלת שיהויים ותהיות ארוכות. ואם קניתם משהו מעניין שתפו אותי במידע ובתמונה כדי שאראה את פרי עמלכם לקוראי הבלוג.
ובעניין החנות בהדסון, ניו יורק... זו אחת מחנויות כלי העבודה והפירזול האחרונות שאינה שייכת לרשת ושבה תוכלו למצוא מכמני עבר מרהיבים. כתבתי עליה וערכתי מצגת שקופיות בבלוג שלי בPopular Woodworking


יום ראשון, 20 במרץ 2016

בניית מסור למתכת ועץ במו ידיכם, חלק ג׳ וד׳

בשבועיים האחרונים פירסמתי את שני החלקים האחורונים בסיפור בניית המסור.
בחלק ג׳ אני מראה דרך פשוטה ובטוחה לביצוע סינים בקורה האופקית של המסור. בחלק האחרון אני מראה איך מעבדים את הקורות בעלות הפינות והקווים הישרים לחלקים מעודנים יותר על מנת שיהיו נוחים להחזקה ויפים לעניים.

חלק ג׳

חלק ד׳

יום שבת, 27 בפברואר 2016

בניית מסור למתכת ועץ במו ידיכם


אין כמעט הנאה גדולה יותר מאשר לבנות בעצמך את הכלים איתם את או אתה עובדים. זו גם הסיבה שבעטיה החלתי בפרוייקט מסור הקשת של תלמידי כיתה ז׳ בבית הספר בו אני מלמד.
את הפורייקט פיתחתי בסתיו האחרון.
מסורי עץ קיימים מאות בשנים ועקרון מבנם הוא פשוט וחכם. יצירת מבנה חזק וקל שיוכל לדרוך או למתוח מסורית מתכת דקה כדי שזו תנסר עץ וחומרים אחרים. מבנה המסור השכיח זהה לאות H  באנגלית. בראש H מתוח פתיל ובתחתיתה רתומה המסורית. בעזרת יתד עץ מפתלים את הפתיל סביב סביב, פעולה שגורמת לראשי זרועת המסור לנוע זו לכיוונה של זו. כיוון שקורת האמצע של המסור אינה יכולה להתקצר, לרגלי הזרועות אין ברירה אלא להתרחק זו מזו - דבר המביא לדריכת או מתיחת המסורית.
את פרוייקט המסור תכננתי כך שיתאים לקבלת מסורית מתכת שכיחה הניתנת לקניה בכל חנות כלי עבודה שכונתית. המסורית שהרכבתי על המסור שלי היא באורך 12 אינטש ומספר השיניים לאינטש TPI הוא 18.

אני מצרף את תוכנית המסור שעיצבתי וכן קישורים לחלק א׳ וב׳ של המאמר שכתבתי לPopular Woodworking. המאמר, שיכיל פרקים נוספים שאותם אפרסם בשבועות הקרובים, מכיל תמונות, הסברים ורישומים שידריכו את הקוראים המעוניינים לבנות מסור שכזה.


יום רביעי, 27 בינואר 2016

סרטון קצר ומרתק המתאר תהליך בנית שולחן תלת רגלי מבית היוצר של גיל ארד

גיליתי את הסרטון הזה במקרה ולאחר שהנוכחות שלו ברשת כבר הורגשה וניצפתה ע״י רבים. גיל עיצב שולחן מפלח תות ורגלי מילה. הסרטון בין ארבע הדקות עשוי לעילא ולעילא.
צפיה מהנה.


Woodworking by Gil Arad from Elad Brami on Vimeo.